הודאה על נס

לצערנו אכן ישנה מציאות של הנהגת המדינה לא על פי דרכה של תורה, אולם לא בגללה לא נודה על הטוב ועל קידוש ה' העצום שישנו בעצם הקמת המדינה לעיני הגויים כולם, ובייחוד כלפי העולם הנוצרי שמאמין שעם ישראל עבר ובטל מן העולם.

תיקון חצות בדורנו; ממות לחיים ומשעבוד לחרות; נוסח ההלל; משען ומבטח לצדיקים.

האבנ"ז על או"ח: ידוע שרבי עקיבא עבר שנים וקידש חודשים בארץ ישראל..." ; "בן שישים לזיקנה"; חזקיהו שלא אמר שירה ולא רצה לשאת אשה - ממבט אישי לעומת מבט כללי.

מצווה מהתורה לקבוע יום טוב ביום שנעשית תשועה לישראל. תקנת חנוכה ופורים בימי בית שני ותקנות ימי פורים של קהילות שונות. מצווה לומר הלל ביום העצמאות שניצלנו בו מצרת הגלות.

מברר את הסמכות להוסיף ולקבוע ימי הודיה בזמן הזה על פי המהר"ם אלשקאר, המג"א והחת"ס, ומביא את מחלוקת הנצי"ב והחת"ס אי חיוב ההודיה לדורות הוא מהתורה או מדרבנן. עוסק בשאלות האם ועל סמך מה ראוי לקבוע אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, וקובע חד משמעית שיש לקרוא הלל בברכה. מברר שיש לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות. ומוסיף דברים על חובתנו להתבונן בראייה נכונה מתוך אמיתיותה של תורה במעשי ה' ולהודות לה' על הטוב אשר גמלנו בהקמת מדינת ישראל גם אם אינה בשלמות.

תפילת שחרית חלק ב (מההלל עד סיום התפילה) מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

תפילת שחרית חלק א (עד סיום תפילת העמידה) מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

תפילת ערבית מתוך סידור גואל ישראל בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.